lawlink-ziki

חזרה

"אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט” או ״מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת״?!

נכתב ע"י: עוה"ד ציקי (צבי) וולפסון

ARI 0970

משרדי ממוקם בגן הטכנולוגי שבמלחה ירושלים, מזה למעלה מ- 13 שנה. מידי יום בשעה ארבע אחר הצהריים, מתקיים מנין תפילת מנחה בלובי הכניסה של משרדי.
משך שנים מספר, רוב רובם של המתפללים היו ממגזרים שאינם המגזר החרדי. לימים, הצטרפו אליהם מתפללים מהמגזר החרדי, אשר רובם המוחלט הינו דובר אנגלית.

בשנים האחרונות, גדל המניין במיוחד ובולטת לעין כל העובדה, כי ציבור רחב מבאי המניין הם מהמגזר החרדי.
בשנה האחרונה הוקם בגן הטכנולוגי בית כנסת לתפארת, בו מתקיימת פעמיים ביום תפילת מנחה, בשני המניינים אין מקום להכניס סיכה. המתפללים הם מכלל המגזרים, כאשר נוכחות נכבדה לציבור החרדי. אותם אלו מהציבור החרדי, אינם אורחים בגן הטכנולוגי, אלא עובדים או לומדים בו. 

עם השנים התחדדה אצלי ההכרה, כי התהליך המשתקף בגווני הציבור בתפילת מנחה, הוא תמונת ראי של התהליכים המתרחשים בחברה בכלל ובמגזר החרדי בפרט.
אין אני בא להביע עמדה בעניין יציאה לעבודה אם לאו, אלא שבא אני לשקף מצב קיים ואת הנדרש על מנת למצות את המיטב הימנו.

המתח האמוני

"אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט”. פעמים רבות שמעתי ביטוי זה. ביטוי זה בא לייצג אמונה שלמה בקב״ה, עד כדי העדר הצורך בתכנון מקדים, שכן זה ממילא לא יעזור ואינו משנה מאומה.

מאידך, ידוע לכל הביטוי המצוי בתפילת ״לכה דודי״ שבקבלת שבת, ״סוף מעשה במחשבה תחילה״, כמו גם ידוע הביטוי ״מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת״. ביטויים אלו הם משל לצורך בתכנון ובטרחה, משל הם הם המביאים להצלחה.

קיים מתח מתמיד בין האמונה כי הכל מלמעלה, לבין הצורך לתכנן ולטרוח.

דומני, כי ניתן לאזן ולומר, כי מי שיחשוב מראש ורק לאחר מכן יעשה ויטרח בעשייתו, יש סיכוי – בעז״ה – שיאכל אפילו אוכל טוב יותר בשבת, אך אין כל בטוחה כי כך יקרה.

מטרת הדברים שכתבתי כאן – שהינם תמצית הנאמר על ידי בפאנל אשר עסק בתעסוקת חרדים והתקיים במסגרת ״כנס הנבחרים – ועידת נבחרי הציבור במגזר החרדי״ – להאיר נקודה אותה רובנו מכירים ומסכימים לה, אך דומני כי מן הראוי להעצימה ולחדד חשיבותה.

לפני מספר חדשים, נכנסתי למשרדי בבוקרו של יום ואומרת לי מנהלת משרדי ״אתה יודע, סוגרים את הדואר בקניון מלחה (הנמצא בסמוך למשרדנו)״. השבתי לה – ״זה בגלל נוקיה״. למראה הרמת הגבה הסברתי לה. במשך שנים רבות עלה ועלה שער המניה של חברת נוקיה וחצה את שווי 40 הדולר למניה!! שווי השוק של החברה היה עצום. הכל השתנה בשנת 2007, כאשר יצא לאוויר העולם מכשיר האייפון הראשון. מאז, נוקיה קורסת לשפל חסר תקדים. עד כדי כך, שבשנת 2013 בשיא השפל של המניה, שוויה היה למטה משני דולר למניה ושווי השוק שלה התכווץ בהתאם. עד כדי כך דרמטית הנפילה, שזו פוגעת בכלל כלכלת פינלנד באופן ניכר ומשמעותי במיוחד.

לדעת להתבונן קדימה

ומדוע השוויתי את חברת נוקיה לדואר ישראל?

נוקיה, כמו גם דואר ישראל, לא חשבו מספיק קדימה, לא נערכו לחידושים ולא התאימו עצמם לשוק משתנה. רק לשם ההשוואה וההצבעה על חשיבה קדימה, חברת אמזון האמריקאית – ענקית הקניות המקוונות – עובדת עתה, ממש בפועל, על משלוחים לבתי הלקוחות באמצעות מטוסים זעירים ללא טייס.

ובהקשר שלנו, הפרט לא תמיד חושב קדימה ולא דואג לתכנן את הצעד הבא ועל אחת כמה וכמה כמה מאות מטרים קדימה. הפרט, לעיתים תכופות, נוכח קשיי היום יום, מתמקד במה שלפני אפו, הצורך להביא פרנסה לו ולמשפחתו, כאן ועכשיו. אלו מכתיבים את דעתו ודרך התנהגותו. החובה על התווית הכיוון, הדרך, היעדים והמטרות מוטלת על מנהיגים, מנהלים ונבחרי ציבור.

כך למשל, דומני כי מעטים נתנו דעתם על אפשרויות התעסוקה הקיימות לפנינו בשווקים חדשים ובתחומים חדשים שלא היו מנת חלקם של המגזר החרדי דוגמת תחום הגז והאנרגיה, נוכח תגליות הגז של השנים האחרונות. מעטים עוד יותר עשו צעדים פרקטיים בכדי לקדם אפשרויות תעסוקה לציבור הרחב, או לציבור שולחיהם שעניינו משק הגז והאנרגיה. אין כל ספק, כי תחום זה ידרוש לא מעט כח אדם, כמו גם תעסוקה מגוונת המתאימה לסוגים שונים של אנשים, בין אלו שיכולותיהם בתחום הטכני, עבור לאלו שבתחום ההנדסה וכיוצ״ב ועד לתחום הניהול – ועוד.

על מנת לקדם ולהקל על אותם המעוניינים/נאלצים לצאת לשוק העבודה מהמגזר החרדי, ובמיוחד אלו הרואים מול עיניהם את השוק הפרטי העסקי, יש צורך בהכנה. אל לנו לזרוק את אותם אלו למימיו הסוערים של העולם העסקי, אשר בו שוחים כרישים מסוכנים עוד יותר לאדם מאלו המצויים באוקיינוסים שבטבע.

לאותם אלו יש לערוך השתלמויות והכשרות שונות בנושאים מגוונים. כך למשל השתלמויות בנושא ניהול וייזום, הכרות עם העולם העסקי, הכרות עם מערכת הרשויות ומשמעותן, שיווק, גיוס הון, עובדים, עבודה מול הבנקים, מהן הישויות המשפטיות השונות (חברה, עמותה, מלכ״ר, עוסק מורשה) ומשמעותן, האפשרויות השונות לקבלת כספי מדינה (הלוואות ומענקים), משמעויות שונות לעבודה מול מגזרים אחרים אשר לעיתים ״שפתם״ אחרת ועוד.

העולם העתידי כבר כאן

הדברים נכונים גם לציבור המעבידים המעוניין לקלוט עובדים מהמגזר החרדי. אם חפץ הוא בהצלחת קליטת עובדים מהמגזר החרדי ורואה בכך יתרון לעסקו, הרי הוא צריך לעבור הכשרה והתאמה של עסקו לקליטת עובדים ממגזר זה.

דומני, כי יציאה לשוק העבודה ללא הכנה מתאימה, יכול ויגרום להנצחת שני סוגים של עובדים: ״עובדי לופט גשעפט״ מחד ופועלים סוג ב׳ מאידך. אלו גם אלו יכול ואינם ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם.

ועוד לא אמרנו מילה על טכנולוגיה, אשר תצמצם את השימוש בכח אדם בלתי מקצועי עוד ועוד, באופן שחלקן של משרות שבוצעו עד כה על ידי כח אדם בלתי מקצועי, תבוצענה על ידי מכונות ורובוטים.

לא מעט נעשה בשנים האחרונות בתחום זה על ידי גורמים שונים, ביניהם על ידי קרן ק.מ.ח, אותה מייצג משרדנו, ארגון הג'וינט ועוד. יש להוסיף ולהרבות בעשיה ולא רק במסגרת לימודי ההשכלה הגבוהה, תחום העובר שינוי משמעותי במגזר החרדי בשנים האחרונות, אלא גם לאותם אלו אשר אינם חפצים בלימודי השכלה גבוהה ויצאו לשוק העבודה בין כעובדים מן המנין ובין כבעלי יוזמה כזו או אחרת.

נדמה לי כי כנסים כמו ״כנס הנבחרים״ – שלאחדים יכול להראות כבזבוז זמן, כבאים על חשבון עשיה חשובה, על חשבון פתרונות לצרכים נדרשים ברגע זה, הם למעשה המפתח, הם קריטיים למובילי דרך, לנבחרי ציבור ולמנהיגים, על מנת להכיר את הנושא לעומקו, לדון, להפנים ולנסות למצוא דרכים לקדם תהליכים בצורה מושכלת ומיטבית.

כמי שעומד בראש משרד עו"ד המלווה פעילויות רבות בתחום זה, סבורני כי שילוב זרועות של העוסקים בתחום, עם מנהיגי הציבור והמעסיקים, הוא המפתח להמשך הטיפול באתגר המורכב הזה .

החזון איש אמר, כי הביטחון הוא היציאה לפועל של האמונה ואולי אפשר להוסיף, כי ההשתדלות היא ההוצאה לפועל של המאמין.

 **ניתן לקרוא את המאמר כפי שפורסם באתר 'חרדים 10':
http://www.ch10.co.il/news/111642/#.VHbr6fmUeCk