חזרה

עובדים בהליך חדלות פרעון וחברת מעטים

נכתב ע"י: עו"ד מתן אלקיים

בוקר אחד מעסיק של חברה גדולה, מכנס לישיבה דחופה את כל העובדים. בישיבה הוא מודיע להם בצער רב ובלב כבד כי החברה בה עבדו שנים רבות, נקלעה לחובות גדולים, וכי אין באפשרותו לשלם להם את שכר העבודה עבור החודש האחרון בו עבדו, וככל הנראה יהיה עליו לפטר את כולם ולסגור את החברה.

תרחיש זה קורה מפעם לפעם במשק הישראלי, כאשר חברה נקלעת לחובות גדולים וכי אין באמתחתה מקור הכנסה מספיק גדול בכדי לשלם לכל הנושים, את החובות שהיא חייבת להם. במצב בו תאגיד נקלע למצוקה כלכלית ולמשבר תזרימי, נפתחים ביוזמתו או ביוזמת נושיו, הליכי חדלות פרעון.

מהו המקור ממנו יוכלו העובדים לקבל את שכר העבודה אשר המעסיק לא שילם להם ערב קריסתו?

הביטוח הלאומי מבטח עובדים במשק הישראלי במספר מקרים, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות. מרבית האזרחים מכירים את הגמלאות המשולמות ע"י המוסד לביטוח לאומי במקרים כדוגמת אבטלה, נכות ודמי לידה.

גמלה פחות מוכרת הינה, הגמלה המשולמת לעובדים אשר כנגד מעסיקם ניתן צו פרוק ו/או צו פשיטת רגל. גמלה זו משולמת לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב ) תשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי מעניק הגנה לעובדי חברה שניתן לגביה צו פרוק ו/או צו פשיטת רגל. במסגרת הגמלה, משלם המוסד לביטוח לאומי לעובדים את חובות שכר עבודה ופיצויי הפיטורים שהמעביד נותר חייב לעובד, לרבות, הודעה מוקדמת, חופשה דמי הבראה וכיוצ"ב. העיגון החוקי לתשלום הגמלה נמצא בחוק הביטוח הלאומי פרק ח' סעיף 187. יודגש כי גמלה זו מוגבלת בתקרה בסך של 112,762 ש"ח ברוטו.

מה בדבר עובדים בחברת מעטים?

חוק הביטוח הלאומי אמנם קובע כי כל עובד יכול לפנות אליו בתביעה לתשלום גמלה, אולם מסייג זאת כלפי בעלי שליטה בחברת מעטים.

בסעיף 6 ב' לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי: "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". כלומר, בעלי שליטה בחברת מעטים אינם מכוסים בביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.

מי עונה להגדרת "בעל שליטה"?

בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, מוגדר "בעל שליטה", אולם סעיף זה מפנה אותנו להגדרת בעל שליטה בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להלן: "פקודת מס הכנסה"), לפיו, בעל שליטה הוא מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, בלפחות – 10% מהון המניות של החברה, או בלפחות – 10% מכוח ההצבעה בחברה, או בזכות להחזיק בלפחות – 10% מהון המניות של החברה, בזכות לרכוש מניות, או בזכות לקבל 10% מרווחי החברה.

מהי "חברת מעטים"?

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, מפנה גם כאן לפקודת מס הכנסה להגדרת חברת מעטים בסעיף 76(ב).: "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר…"
בהמשך סעיף 76(ד) נקבע כי כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד – אדם וקרובו. "קרוב", לענין זה: בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;

מדוע המחוקק סייג את זכותם של בעלי שליטה בחברת מעטים לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום גמלה לפי פרק ח'?

תשובה לשאלה זו ניתן ללמוד מדברי ההסבר לסעיף 32(9) שהובאו במסגרת הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003. שם נאמר כי, ביסוד ההצעה עמד הרצון לחסוך את הצורך לבחון את מערכת היחסים שבין תובע גמלה לבין החברה בנסיבות שבהן חדלה החברה להתקיים, בעיקר בחברות מעטים בהן מערכת היחסים שבין בעל השליטה לבין החברה דומה יותר לפעילותו של עובד עצמאי.

הגדרת בעל שליטה בחברת מעטים והשלכתו על תביעת בעלי מניות לקבל גמלה בעקבות מתן צו פרוק לחברה בה עבדו, נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופט אביגדור דורות, בעניין תיק הפרוק של חברת "סופר דריק".

חברת סופר דרינק היתה חברה ישראלית אשר עסקה בייצור, שיווק והפצה של משקאות קלים בישראל. החברה נקלעה למצוקה כלכלית ולמשבר תזרימי. בחודש דצמבר 2014 פנתה החברה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להקפאת הליכים, בשל חובות כספיים בסך של מליוני שקלים.

כחלק מהליך חדלות הפרעון מונו לחברה נאמנים, על ידי בית המשפט. בהמשך הליך הקפאת ההליכים נמכרה פעילות החברה למשקיע חדש וחברת "סופר דרינק" נכנסה להליך של פירוק. עובדי החברה פוטרו מעבודתם ובכדי לקבל את הזכויות המגיעות להם בגין עבודתם בחברת הגישו העובדים תביעות חוב לתשלום גמלה על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. בין יתר העובדים שהגישו תביעות חוב היו אף בעלי המניות של החברה.

מחלקת חדלות פרעון במשרדנו, התמנתה ע"י בית המשפט לשם בדיקת תביעות החוב של העובדים.

במועד כניסתה של החברה להליכי חדלות הפרעון, היו לחברה שמונה בעלי מניות אשר החזיקו כל אחד 12.5% ממניות החברה.

לאחר בדיקת תביעותיהם של בעלי המניות ביסודיות ובמקצועיות, נדחו התביעות בטענה כי בעלי המניות עונים על הגדרת בעל שליטה בחברת מעטים ולאור הוראת סעיף 6(ב) לחוק הביטוח הלאומי, אינם זכאים לגמלה עפ"י פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

נפרט את עקרונות ההכרעה בתביעות החוב של בעלי המניות.

הואיל וכל אחד מבעלי המניות החזיק ב-12.5% מהון המניות של החברה הרי שבכך מעמדם של בעלי המניות הינו מעמד של "בעלי שליטה" כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי ובפקודת מס הכנסה.
לאחר שקבענו כי בעלי המניות הינם "בעלי שליטה" היה עלינו לבחון האם החברה עונה להגדרת "חברת מעטים" – חברה בה חמישה בעלי מניות לכל היותר כמפורט לעיל.

כאמור עובר לכניסתה של החברה להליכי חדלות פרעון היו בחברה שמונה בעלי מניות אשר ארבעה מתוכם היו אחים. בסעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה נקבע כי כשבאים לבחון האם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם אם לאו, ייחשבו לאדם אחד – אדם וקרובו כפי שהוסבר מעלה.

על יסוד סעיף זה הכריעה המנהלת המיוחדת כי ארבעת האחים נחשבים בעל מניות אחד. יוצא מכך שלחברה יש חמישה בעלי מניות ,ארבעת האחים שנחשבים בעל מניות אחד ועוד ארבעה בעלי מניות נוספים שהיו לחברה, ובכך עונה החברה להגדרת חברת מעטים.

בעלי המניות חלקו על הכרעת החוב והגישו ערעור לבית המשפט, על הכרעת החוב שדחתה את תביעתם.

טענת בעלי המניות:

בעלי המניות, המערערים, טענו כי על פי חוק הביטוח הלאומי חברת מעטים היא חברה שיש לה עד חמשה בעלי מניות, במקרה שלנו יש לחברה שמונה בעלי מניות, אומנם ארבעה מתוכם אחים, אולם אין לראותם כבעל מניות אחד.

לטענת המערערים הואיל ובסעיף 76 לפקודת מס הכנסה בהגדרת "אדם וקרובו" נקט המחוקק בלשון יחיד, בהבדל ממקרים אחרים בהם נקט המחוקק בלשון רבים, הרי שכל זוג אחים נחשבים לבעל מניות אחד, כלומר לטענת המערערים ארבעת האחים נחשבים שני בעלי מניות בניגוד להכרעת המנהלת המיוחדת שראתה את ארבעת האחים כבעל מניות אחד. פרשנות המערערים את סעיף 76 לעיל, הביאה לטענתם לתוצאה כי בחברה ששה בעלי מניות ולכן, הם זכאים לתבוע במסגרת פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי את הזכויות אשר החברה נותרה חייבת להם.

טענות משפטיות שהעלתה המנהלת המיוחדת:

המנהלת המיוחדת דחתה את טענות המערערים בהסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 61/81 "מכתש" – חברה לציוד מחצבות ומכרות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים. שם נדרש בית המשפט העליון לפרשנותו של סעיף 76(ד)(1) לפקודת מס הכנסה. באותו פסק דין נקבע כי לצורך הכרה בחברה כ"חברת מעטים" ניתן להחשיב קבוצה של בני אדם כאדם אחד, כאשר בין החברים בחברה קיים יחיד שהזיקה המשפחתית של כל יתר החברים כלפיו היא ממסגרות הקרבה המנויות בסעיף 76(ד)(1). פסק הדין מתייחס אומנם לחברה משפחתית אולם לאור העובדה שלצורך הגדרת חברה משפחתית מפנה המחוקק לסעיף 76(ד) ולהגדרת "קרוב" המופיעה בסעיף זה יפים דברי בית המשפט העליון בעמוד 7 לפסק הדין גם לענייננו כדלקמן:

"בחברה משפחתית צריך להיות אדם אחד, אשר לגביו וביחס אליו נבדקות דרגות הקרבה המנויות בחוק. כל "קרוב", שניתן לשבצו בבדיקה כזו באחת מדרגות הקירבה האמורות, עולה במניין חברה. לשון אחר, אדם (יחיד) אחד משמש מען בריח תיכון של החברה, כאשר אליו נקשרים כל קרוביו, שדרגת קרבתם היא בין אלה המנויות בסעיף 76(ד)(1) …."

בנסיבות המקרה האמורות, הואיל והמערערים הינם אחים, הרי שיש לראות את כל ארבעת האחים כ"אדם אחד" לצורך סעיף 76 (ד)(1) לפקודת מס הכנסה ובכך יש בחברה סה"כ חמשה בעלי מניות.

בית המשפט המחוזי בירושלים שמע את טענות הצדדים ולאחר מכאן המליץ לב"כ התובעים למשוך את ערעורו. ב"כ המערערים נענה להמלצת בית המשפט ומשך את ערעורו. אשר על כן, הליך זה הגיע לסיימו.

לסיכום נאמר כי מבחינת חובות העובדים: בהינתן צו פירוק לתאגיד או צו פשיטת רגל למעסיק, העובדים יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום גמלה בגין חובות השכר ופיצויי הפיטורים שהמעסיק נותר חייב להם לרבות הודעה מוקדמת, ימי חופש , דמי חגים וכיוצ"ב.

מבחינת בעלי שליטה בחברת מעטים: על פי לשון החוק בעלי שליטה בחברת מעטים, אינם יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעת לתשלום גמלה. עפ"י פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, במקרה בו חלק מבעלי המניות הינם בני משפחה מקירבה ראשונה יש לראותם כבעל מניות אחד ולפרש את החוק בצמצום ולא בהרחבה.

* הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

———–

ראו גם: 

העמותה בה עבדת קרסה? יש מי שיעזור לך?

עשרת הדברות לעובד בהליך פירוק חברה

המתח שבין בוררות ליחסי עובד מעביד על פי חוק ופסיקה

נקלעת לחוב של המעסיק כלפיך – מה עושים?

הנושה הלא מובטח