pauseplay
/
show/hideshow/hide

חזרה

שקיפות עסקית וחובת גילוי נאות

נכתב ע"י:  עוה"ד צבי (ציקי) וולפסון

בשנים האחרונות, אנו חוזרים ושומעים בכל עת ובכל אתר ואתר את המונח ״שקיפות״. מהי אותה שקיפות? האם היא נחוצה? מדוע ולמי היא מסייעת.

המונח ״שקיפות״ הינו הפך המונח ״עמימות״. כשאנו שומעים את המונח ״עמימות״, אנו מייחסים לו לעיתים/לרוב צורך – למשל ״עמימות ביטחונית״, ״עמימות בנושא הגרעין״ ועוד. כשאנו מבקשים להבהיר דבר מה, אנו משתמשים לעיתים בביטוי ״לשפוך אור״ או ״להאיר״ נקודה או דבר מה. כשאנו מבקשים להצביע על דבר מה מוסתר או נסתר, לעיתים בהיבט שלילי, אנו משתמשים במונח ״במחשכים״.

אנו רגילים לשמוע את המונח "שקיפות" או "העדרה של שקיפות", לרוב בהקשרים שלטוניים. נדמה שלכל ברור כיום, כי שקיפות שלטונית היא כלי המסייע לצמצומן של שחיתויות וכפועל יוצא, לאמון במערכות השלטוניות. דומה כי לכל ברור, כי עוד כברת דרך ארוכה עלינו לעבור עד שאותה שקיפות מתבקשת, אכן תהיה ברמתו של חלון נקי של ערב פסח ועוד דרך ארוכה עוד יותר, עד שאותה שקיפות תסייע במיגור השחיתות השלטונית.

בטור זה ננסה להתמקד דווקא בשקיפות בעסקים. דומה כי בתחום העסקים אין זה מובן מאליו כי שקיפות אכן מסייעת.

הצורך בשקיפות עסקית בחברה ציבורית

"חברה ציבורית" [כהגדרתה בחוק החברות] – חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור;

חברות ציבוריות מחוייבות ביתר שקיפות מחברות פרטיות. בעוד בחברות פרטיות בעל המניה/בעל האינטרס הוא כזה שלו קשר ישיר עם החברה ולרוב יש לו מידע אותו הוא יכול לקבל מתוקף היכרותו וקשריו עם אורגני החברה ולעיתים מזומנות הוא ממש בשר מבשרה, בחברות ציבוריות אין כך פני הדברים.

לפיכך קבע המחוקק, כי על חברות ציבוריות לנקוט ביתר שקיפות. כך למשל חברה ציבורית מחוייבת לפרסם את דו״חותיה הכספיים בכל רבעון, לצאת בהודעה מסודרת על פעולות שונות של בעלי ענין ולהודיע על עסקאות, אירועים ותרחישים שונים בחברה. גם במקומות בהם לא חלה חובה על חברה ציבורית לעשות כן, לעיתים מזומנות היא נוהגת בשקיפות. נוכח הרצון לשכנע את הציבור – שהוא רוכש מניותיה ורוכשן בפוטנציה – ביכולותיה של החברה הציבורית, לחברה הרצון להציג מביצועיה ויעדיה לציבור. כיום, חברות רבות מפרסמות מידע לציבור גם באתר האינטרנט של החברה.

מאחר והרצון של אותן חברות יכול לגרום להיפך הרצוי, קרי ״שקיפות יתר״ בה הפרטים המפורסמים אינם כהוויתם, והם – בלשון המעטה – מייפים מציאות קיימת, קיימים חוקים שונים המנסים לאכוף על החברות לפרסם נתוני אמת. היה ולא תעשינה כן, יוטלו עליהן סנקציות.
בחברות ציבוריות, ישנו מתח מתמיד בין חובת השקיפות והרצון לה, לבין ״עמימות״ ולעיתים התנהלות במחשכים, בעיקר בקשר עם עניינים כספיים ועסקאות עם בעלי השליטה והעניין.

גם בעניינים אלו מנסים חוקים שונים להתמודד ולחייב את החברה בחובות גילוי מיוחדות ומוקצנות בקשר עם עסקאות עם בעלי שליטה וענין.

בשנים האחרונות נעשו מספר שינויים חשבונאיים, המאמצים תקני חשבונאות בינלאומיים על מנת לייצר יתר אחידות ונהירות לדו״חות כספיים, גם זאת על מנת להביא – בין היתר – ליתר שקיפות.

חברות פרטיות

על חברות פרטיות, חלות גם כן חובות אותן ניתן לכנות בתואר ״שקיפות״ – בדומה לחברות ציבוריות אך באופן מופחת – הן כלפי בעלי מניות והן בין אורגני החברה לבין עצמם.

תום לב גילוי נאות ובדיקת נאותות

שני מושגים נוספים הקשורים לעולם המשפט ולהם קשר הדוק לשקיפות העסקית, הם גילוי נאות ובדיקת נאותות.

גילוי נאות – בהכללה, הינה החובה של אדם או תאגיד לגלות עובדות מהותיות אשר יכולות להשפיע על פעולה – משפטית עסקית – של צד ג׳. כך למשל חלה החובה על עסק לספק לצרכנים מידע מלא ולהמנע מהטעייתם.

בדיקת נאותות – הינו תהליך בדיקה משפטי, פיננסי ועסקי, אשר מומלץ לבצע טרם השקעה בעסק או רכישתו. למעשה בתהליך זה מחילים על הגורם שאותו בודקים – ככל שהוא מבקש להשתתף בתהליך באופן וולנטרי וכחלק מבדיקתו למטרות עסקיות – חובת שקיפות מוגברת, בה הגורם הנבדק חושף את כל הנתונים המשפטיים, הפיננסיים ועוד.

בשני רכיבים אלו היה ויתברר בעתיד כי צד הונה או העלים מידע, תחולנה עליו סנקציות משפטיות, אשר יכול ויאיינו עסקה או יאלצו את הנבדק לפצות את נזקי הגורם שעימו התקשר בעסקה.

ניתן לומר כי בעולם אוטופי בו כולם תמי לב וישרים, חובות מאין אלו היו מובנות ולא היה צורך בהן אך מאחר ובתוך עמינו אנו חיים, הרי חלה החובה הכוללת המכונה ״חובת תום הלב״, אשר נגזרות הימנה החובות המתוארות לעיל.

שקיפות בעולם העסקי – זה בכלל כדאי?

לאחר שסקרנו על קצה המזלג את חובותיהן של חברות לנהוג בשקיפות על פי חוק, ראוי להציג גם את השאלה או שמא נאמר הטענה כי שקיפות מזיקה לעסקים.

חשיפת סודות מסחריים

יש הטוענים כי שקיפות – או כפי שהם מכנים זאת על מנת שלא ״למרוד״ בטרנד השקיפות, ״יתר שקיפות״ – פוגעת בעסקים. וכל זאת למה? אותם הטוענים יאמרו, כי שקיפות מובילה לחשיפה של סודות מסחריים וכפועל יוצא מסייעת למתחרים בהם.

אכן זהו טיעון לגיטימי ולעיתים אף נכון – כשאינו בא לכסות בלבד.
כך למשל ועל מנת למנוע מצב של תחרות שלוחת רסן תוך ניצול ידע של האחר דבר שיגרום לחוסר מוטיבציה לפתח, נוצרו המנגנונים המגנים על פטנטים וסימני מסחר. באמצעות חקיקת מגן כלל עולמית זו, מופחת החשש מפני חשיפת ידע ופטנטים ובכך מנגנון השקיפות – הצורך במסירת מלוא הפרטים וככל הניתן בהרחבה לרשמי הפטנטים וסימני המסחר – דווקא נמצא מסייע ומעודד פיתוח.

מי מחפש ביקורת?

אין ספק כי שקיפות מזמינה ביקורת. נטיית הלב האנושית הטבעית היא התגוננות שעה שמבקרים אותנו לעומת ביקורת על האחר, שאותה נוטים אנו ביתר קלות לאמץ. נוכח נטייתו הטבעית של האדם על מנת למנוע או להקטין את אפשרות העברת הביקורת עליו, קיימת נטייה למעט במידע הניתן על פעולותיו לאחר.

מנגנון פסיכולוגי זה המונע שקיפות או מקטינה, הינו מנגנון אשר יכול לגרום לנזק רב לארגון מסחרי. העדרה של ביקורת ובקרה על פעולות שנעשו על ידי מאן דהוא, כמו גם מניעת דיון מקדים על פעולות עתידיות, נוכח הרצון למעט בחשיפה, מוביל בהכרח לכשלים ארגוניים, למניעת התייעלות, להעדר סיעור מוחות וכפועל יוצא מכל אלו, להפחתת שורת הרווח.

שאני אצא פראייר?

לעיתים כאשר פונה לקוח פוטנציאלי לנותן השירות ומבקש מידע כזה או אחר – בדרך כלל לשם בדיקת המחיר המבוקש והשוואתו לאחרים – העדרה של שקיפות מבריח את הלקוח. ללקוחות – ועל אחת כמה וכמה לישראלים שביניהם – התחושה היא כי ״באים לעשות עליהם סיבוב״. היינו, הם אינם רוצים לצאת עם התחושה כי רכשו מוצר או שירות במחיר גבוה מהמחיר אותו יכלו לרכוש אצל מאן דהוא אחר והמוכר חכך ידיו בהנאה רבה מידיי לאחר שרכשו אצלו את המוצר או השירות.

בעידן דהיום, בו נתונים אודות מוצרים ושירותים מתפרסמים בכל דרכי המדיה הקיימות ועל נקלה ניתן לבדוק ולהשוות, העדרה של שקיפות יכול ותפגע בבעל העסק יותר משתועיל לו. כיום גם אם הצלחת בעמימות-יתר לכסות על עסקה אחת ולגרום ללקוח לרכוש מוצר או שירות אצלך, הרי לכשיתגלה לו המצב לאשורו, יכולתו לפגוע בעסק היא כה גדולה וזמינה שבסופו של יום שכרך יצא בהפסדך. היום בעידן האינטרנט ניתן לקבל מידע על מוצר ועל החברה המשווקת אותו ביתר קלות. ניתן למצוא אתרים שונים המבצעים השוואת מחירים למוצרים שונים, כמו כן, ניתן לכתוב חוות דעת על חווית הקנייה וטיב המוצר שנרכש. מידע זה זמין לכל דורש. במידה וחברה לא סיפקה את המוצר כראוי או שכתוצאה מחוסר שקיפות הלקוח חווה אכזבה מן הרכישה, החברה תזכה לביקורת מצדו וסביר להניח שהדבר יפגע בהכנסותיה.

כך למשל על מנת להצדיק גביית מחיר הגבוה ממחיר השוק, עלינו להראות כי המוצר או השירות שאותו אנו מבקשים למכור יחודי ומוצלח יותר מהמוצר המתחרה, ככל וננקוט בעמימות הדבר יהיה בעוכרינו שכן לא נוכל לבדל את המוצר או השירות שאנו מוכרים ולהסביר מדוע מחירו כזה אל מול המוצר המתחרה.

״שקיפות חברתית״ או ״חכמת ההמונים״

תחום נוסף שראוי לשים עליו דגש המעלה את כוחו של הצרכן ואת חשיבותה של השקיפות, הוא התפתחות הרשתות החברתיות. לכל חברה המכבדת את עצמה, קיים דף חברה ברשתות החברתיות. ללקוחות החברה ישנה אפשרות לנהל דיאלוג פתוח לעיניי כל עם החברה ולבטא את שביעות רצונו מהתנהלותה והשירות אותו היא מספקת. ניתן למצוא לקוחות שכותבים בדף החברה, כי השירות או המוצר שקבלו עמדו בציפיותיהם ותאמו את הצהרות החברה וכי הם מרוצים מאוד וישובו לרכוש מוצרים נוספים דרך חברה זו. מנגד, ניתן למצוא לקוחות כועסים שחוו אכזבה נוכח הצהרות החברה, הציפיות שהן פתחו כתוצאה מכך והתוצר הסופי שקבלו, שכלל לא תאם את המצופה.

לפיכך ראוי לו לעסק כי יתנהל מראש בשקיפות כלפי ציבור לקוחותיו, שאם לא כן השקיפות לציבור הרחב שייצרו לקחותיו באמצעות הרשתות החברתיות רק תפגע בו.

ראוי לציין, כי גם ההיפך הוא הנכון. עסק אשר ״השקיפות החברתית״ תתמוך בו ותציין אותו לשבח רק ירויח מכך.

לסיכום

מגמת השקיפות הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות . האם שקיפות הינה חשיפת הכל בכל עת וללא תנאי ? דומה כי נכון יותר לקבוע – במונח השאול מתחומי משפט אחרים, מונח שכשלעצמו תפס תאוצה בשנים האחרונות בפסיקת בית המשפט העליון – ״שקיפות מידתית״. היינו, יש לנקוט בשקיפות ככל הניתן ככל שאין הדבר פוגע בעסקיך שלך מעל הנדרש והראוי.

על הכל יש לומר מרחפת לה מעל, חובת ההגינות ותום הלב.

כמאמר שיר הילדים – ״באנו חושך לגרש, בידנו אור ואש״, אנו מאחלים לכולם חג אורים שמח. חג בו יגבר האור על החושך ויגבר הגלוי על הנסתר.


**ניתן לקרוא את המאמר כפי שפורסם באתר 'חרדים 10':

http://www.ch10.co.il/news/119695/#.VJX5hl4go