pauseplay
/
show/hideshow/hide

חזרה

הצורך בהקמת חברה

נכתב ע"י:  עוה"ד צבי (ציקי) וולפסון

לעיתים מזומנות מגיעים אליי שניים או יותר ומבקשים ממני לפתוח להם חברה. מאחר ואנו מלווים חברות ומייעצים להם משפטית ולא רק מבצעים את ההליך הפרוצדוראלי של פתיחת החברה, מברר אני ״על מה ולמה״. היינו, מה מטרתם, מה חזונם ומה רצונותיהם והסכמותיהם במישור היחסים שביניהם. לעיתים מגיעים אליי אלו כשהם מגובשים ויודעים בדיוק מה הם רוצים האחד מהשני. אולם בדרך כלל יודעים הם מה רצונותיהם האחד מהשני במשמעות הפרקטית שבחלוקת העבודה ביניהם אך לא במשמעויות המשפטיות הצופות פני עתיד - למשל זכויות רכישה של מניות האחר, העברת/מכירת מניות האחד לצד שלישי ועוד.
אותם אלו יגיעו בדרך כלל להבנות יפתחו את החברה יתחילו לפעול באמצעותה ויעשו כמיטב יכולתם על מנת שזו תצליח.
באלו לא נדון במסגרתו של טור זה.
לעיתים מזומנות לא פחות, מגיעים אליי יזמים עם ״רעיון מבריק״. פעמים רבות אותו רעיון עדיין אינו מיושם על ידם. לעיתים, הרעיון הינו ״רעיון חדשני״ שטרם נוסה, או תחום שמעטים פועלים בו – או כך לפחות משוכנעים היזמים לעיתים בצדק ולעיתים שלא. אף אלו מבקשים ממני לפתוח להם חברה. גם במקרה זה, מבקש אני לברר מה תכניותיהם. אלו פורסים בפניי משנה רעיונית סדורה ורחבת היקף, אשר לה נגזרות רבות במערכת היחסים שבינם לבין עצמם ובינם לבין צדדי ג׳. אולם, אליה וקוץ בה - הרעיון עצמו בשלב בוסרי וכלל לא ברור להם איך יתפתח, או שלעיתים עליהם לערוך עוד כמה בירורים ובדיקות על מנת לבחון האם הרעיון בר מימוש אם לאו. הו אז נכנסים היזמים למסכת של דיונים פנימיים ויכוחים והסכמות ומגיעים לכלל החלטות במערכת היחסים ביניהם (לעיתים העניין מתפוצץ אך בדרך כלל ״החתונה וירח הדבש״ שבשלב הזה גורמים לאנשים להגיע להסכמות ולא לפיצוץ). במקרים אחרים, אותם יזמים נלהבים משוכנעים כי יש מקום להקים כמה חברות על מנת למצות את הרעיון באופן מיטבי, תוך הגדלת הסיכויים והקטנת הסיכונים בכך שכל תת-רעיון ״ישב״ בחברה נפרדת.
ההסכמים נחתמים, התקנון ממצה, הטפסים הנדרשים נחתמים, הכוסות מושקות למזל טוב, החברה נרשמת ואז…

מה קרה לרעיון?

בחלוף זמן מה מסתבר, כי הרעיון אינו רעיון כל כך מוצלח, עיסוקים אחרים מונעים את קידומו, מה שנראה ורוד מקבל גוונים אחרים, ועוד מיני סיבות גורמות לכך שהמיזם אינו יוצא לדרך.
המבנה היפה של ״חברה בע״מ״, עם השם מקסים שנבחר לה - ואולי יותר מחברה אחת - נשאר ריק מתוכן. מה שלא נלקח בחשבון הינו תוצאות אותו ״שלד״ - כך נהוג לכנות חברה בה אין פעילות .
כפי שפרטנו בטורים קודמים ובעיקר בטור שכותרתו "תספורתו של פונזי" - חברה הינה יצור משפטי חי ועל מנת ״להוציאו להורג״ - טוב, זה רק יצור חי משפטי לא יותר מזה - יש לפרקו (על הליכי הפירוק ומשמעותם נרחיב בעז״ה בטור נפרד). למעשה, גם אם בסופו של יום חברה הינה חסרת פעילות, עד שלא מתבצעת אותה פרוצדורה משפטית הנקראת "פירוק", החברה הינה יצור "חי משפטית".
בעבר הייתה החברה רשומה ברשם החברות, צוברת חובות אגרה - חברה חבה באגרה שנתית - משך שנים, דבר לא היה נעשה בעניין וחובות אלו לא הפריעו לבעלי המניות. כיום ננקטות סנקציות על ידי משרד המשפטים באמצעות רשם החברות, כלפי אותן חברות אשר לא שילמו אגרה והן נקראות "חברות מפירות חוק". כך למשל, בעל השליטה בחברה לא יוכל להקים חברה חדשה, כמו גם לא ניתן לפרקה מבלי שישולמו חובות האגרה (ישנן סנקציות כלפי החברה עצמה אך במקרה הנדון, זו ממילא חסרת כל תוכן ולפיכך לא אתייחס לסוג סנקציות זה).
ניתן לפרק חברה בה לא נעשה כל שימוש והיא אינה פעילה, במסגרת הליך הנקרא ״פירוק מרצון״. שעה שהחברה אינה חברה בה בעל מניות אחד כמו גם דירקטור אחד, לא ניתן לבצע הליך פירוק מזורז. הו אז יש צורך בהליך מורכב יותר ולפעמים בעלי המניות ״שהתפזרו״ להם איש איש לענייניו, אינם בנמצא או שאין להם מוטיבציה או אנרגיה להתעסק עם פירוקה של החברה וזו נשארת לה כאבן שאין לה הופכין, צוברת חובות ובבוא יום פקודה, עת אחד מבעלי המניות מבקש לבצע הליך כזה או אחר מול רשם החברות, נתקל הוא בשלד מן העבר, שלד אשר לעיתים מעכב פעילות דחופה אחרת. אז נזכרים כולם שעל אף היותו שלד הרי הוא עדיין יצור חי - כן כן ״במשפטים״ יכול להיות שלד שהוא עדיין חי.
לעיתים, הרצון שבהקמת חברה בשלב הראשוני של תהליך הייזום, נובע מהרצון להראות התקדמות, להראות שעושים משהו וסיבות אחרות, אך אין בה באמת צורך באותו השלב.

להכניס את פרויד לסיפור

נוכח עלות ההקמה, כמו גם עלות ההחזקה והצורך להתעסק עם פירוקה, דומה כי טוב יעשו כולם - היזמים כמו גם עוה״ד המייעץ - אם ישקלו היטב מהו השלב הנכון להקים את החברה. האם המניעים להקמתה הינם נכונים לאותו השלב או שהם שיקולים שעיקרם שיקולים ״פסיכולוגים״.
לפני שרצים להקים מבנים משפטיים, כדאי למסד את התוכן ולבחון האם הוא בר מימוש. שעה שאני אומר בר מימוש, אין אני מתכוון להצלחה, שכן זו אינה ודאית כמובן, אלא לכך שניתן להתחיל ליישם את הרעיון, להתחיל בביצועו, וכך אכן מתכוונים היזמים לעשות.

לשם היציאה לדרך יש צורך במבנה משפטי. אין כל צורך במבנה המשפטי כל עת שהמדובר ברעיון גרידא.

 **ניתן לקרוא את המאמר כפי שפורסם באתר 'חרדים 10':
http://www.ch10.co.il/news/82552/#.VB52IPmSwmM