pauseplay
/
show/hideshow/hide

חזרה

מתי ניתן להפעיל הליכי עיקול בשלבים מוקדמים של תביעה? 

נכתב ע"י: עוה"ד צבי (ציקי) וולפסון

במסגרתו של טור קודם[1] הראנו, כיצד ניתן גם במסגרת הליך מקדים לבוררות, להטיל עיקול על נכסי שמעון הנמצאים בידי לוי, במסגרת פניה מוקדמת לבית המשפט[2].
האם תמיד ניתן לעשות כן? מה הם התנאים לקבלת צו העיקול? האם צו העיקול הינו אמצעי לחץ או גביה?

בטור זה נדון בתמצית הכללים לקבלת צו עיקול על נכסי החייב המוחזקים בידי צד ג׳.

ככלל, מטרתו של הליך העיקול הוא סיוע בגביית החוב אשר חייב החייב לזוכה.
ניתן - בהכללה - להפריד בין שני סוגי עיקולים: אלו הבאים להבטיח גבייה היה והתובע יזכה, לבין אלו הבאים לממש זכיה.

ככלל, ויש יוצאים הימנו, מסגרת ההוצאה לפועל הינה מסגרת הבאה לאכוף על חייב לשלם לזוכה. לכן, העיקולים המבוצעים במסגרתה, הינם הליכי גביה של חוב קיים כנגד מי שאינו משלם את חובו לזוכה.

באלו לא נדון במסגרתו של טור זה ונפנה דווקא לאותם הליכי עיקול הבאים להקל על גביה עתידית, היה והתובע יזכה בדין. משמע, הליך מקדים, במסגרתו מוטלים מעין עיצומים על החייב הפוטנציאלי, הבאים לסייע לזוכה הפוטנציאלי היה ויזכה בדין.

האם העיקול הכרחי?

מטבע האמור לעיל - פוטנציאל זכיה ולא זכיה בפועל - ככל ויוטל עיקול על נכסי חייב פוטנציאלי, יגרום לו הדבר ככל הנראה לנזק, במקום בו אין הוא בהכרח חייב, שכן לא כל תביעה מסתיימת בכך שהתובע זוכה בתביעתו. לפיכך, שומה על הבוחן מתן הצו אם לאו - היושב בדין - לבחון עד כמה מוצדקת הטלתו של העיקול. היינו, לגרום לחייב הפוטנציאלי ככל הנראה לנזק, בשלב מוקדם ובטרם נקבע כי הוא אכן חייב.

לעיתים מזומנות, מבקש תובע לנסות ולגרום לכך שהנתבע ירוץ לשלם לו בטרם יסתיים הדין, שכן התובע יודע כי דיון משפטי יערך זמן רב והוא סבור - כמובן - כי הנתבע אכן חייב לו סכום זה או אחר. הו אז, מנסה התובע להפעיל לחץ על הנתבע, בדמות כדאיות ניהול התביעה אל מול נזקיו הימנה.

אחד הלחצים המשמעותיים, הינו עיכובו של כסף - או נכסים - המגיעים לנתבע מצדדי ג׳ אצלם, עד לבירור התביעה ומתן פסק דין וזאת באמצעות כלי העיקול. התובע סבור, כי הנתבע יחשוב פעמיים האם כדאי לו לנהל את התביעה אל מול נזקיו, אשר יכולים להגיע עד כדי חורבנו הכלכלי נוכח עיכובו של תשלום על ידי צד ג׳.
כך למשל, יהיה קשה לבית עסק החי על תזרים המזומנים השוטף שלו, לאבד סכום מסוים - ולו זמנית מאחר וההליך המשפטי בישראל אינו קצר - נוכח הצורך במה שמכונה ״התגלגלות״ שוטפת.
המחוקק וההלכה המשפטית, קבעו שורה של כללים על מנת שלא להפוך את כלי הגביה שבדמות עיקול לכלי שהינו מנוף לחץ.

מאז חקיקת חוק יסוד ״כבוד האדם וחירותו״, שם הכיר המחוקק בזכות הקניינית כזכות חוקתית, מקפידים בתי המשפט ביתר על הפגיעה בזכותו של הנתבע, שכן הזכות או הכסף אותם מבקש התובע לעקל, הינם בוודאות קניינו של הנתבע, אל מול תביעה - זכות - שעדיין לא התבררה ולא נקבע כי אכן היא קיימת לתובע. לפיכך קובעת ההלכה המשפטית, כי עיקול לא יינתן על דרך השגרה, אלא שיש לאזן בין האינטרס של התובע להצליח ולממש את זכויותיו - ככל ויזכה - לבין האינטרס של הנתבע למנוע את הפגיעה בקניינו. במסגרתו של איזון זה, מוענק לנתבע מעמד עדיף.
בית המשפט הנדרש ליתן צו עיקול, ישקול מספר שיקולים ובהתאם להם ייקבע האם יינתן הצו אם לאו.

התקנה קובעת, כי על בית המשפט לשקול האם קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

במסגרת זו יבחן בית המשפט, את סכום התביעה, יכולתו הכלכלית של הנתבע - איתנותו הכלכלית - לשלם את התביעה היה ויפסיד בה, החשש מהברחת נכסים ועוד. הכל בנסיבות כל מקרה ומקרה.

כמו כן, על בית המשפט לשקול, האם קיימות ראיות לכאורה לתביעת התובע. במסגרת זו בוחן בית המשפט בחינה ראשונית של ראיות התובע. יודגש, כי אין בית המשפט מכריע בכלל התיק, אלא בוחן - על סמך המונח לפניו בשלב מוקדם ובדרך כלל מבלי שהצד הנתבע הציג טיעוניו - האם לכאורה יש לתובע ראיות מהימנות להוכחת תביעתו אם לאו.

במאמר מוסגר יאמר, כי לא כל המצטייר ממרחק כברווז הוא אכן ברווז. לפיכך, אל לו לתובע כי תיפול רוחו היה ולא ניתן לו צו העיקול נוכח איכות ראיותיו, כמו גם אל לו לנתבע כי תיפול רוחו היה וניתן כנגדו צו עיקול נוכח הראיות לכאורה, שכן לא לעולם חוסן, לא לזה ולא לזה.

מניעת עיקולי סרק - סעד כספי וסעד לדבר שבעין

הליך העיקול מוגבל לתובענות שהסעדים המבוקשים בהם הם שניים בלבד - סעד כספי וסעד לדבר שבעין.
בדרך כלל מבקש העיקול - על מנת למנוע הברחה - כי הדיון יתקיים במעמד צד אחד. בית המשפט ייתן צו עיקול במעמד צד אחד, רק אם שוכנע כי היה ולא יעשה כן, ייגרם למבקש נזק חמור. ככל ולא כך פני הדברים, יקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים.

על מנת למנוע הטלת עיקולי סרק, כמו גם על מנת לשפות את הנתבע במקרה וייקבע כי העיקול היה מיותר בהכללה, ולכך מספר תנאים, מוטל על מבקש הצו ליתן ערובות בדמות התחייבות עצמית והתחייבות של צד ג׳ לשפות את הנתבע, כתנאי מקדים למתן הצו.

היה וניתן צו זמני עיקול זמני במעמד צד אחד, מחויב בית המשפט לקבוע דין במעמד שני הצדדים - ככל והוגשה בקשה לביטול הצו - בתוך 7 ימים ממועד הגשתה של הבקשה וזאת נוכח האמור לעיל בדבר הפגיעה הפוטנציאלית בנתבע והאיזון שבין האינטרסים של הנתבע לאלו של התובע.

מכל מקום, נטל ההוכחה לצורך בצו - בין במעמד צד אחד ובין בדיון עצמו ככל והוגשה בקשה לביטולו, או שמראש לא ניתן הצו במעמד צד אחד והבקשה נדונה במעמד שני הצדדים - מוטלת על מבקש הצו – כלומר, התובע.

מהן החובות המוטלות על צד ג' המחזיק בנכסים?

לא נצא פטורים מבלי להסביר מהן החובות המוטלות על המחזיק, אותו צד ג׳ אשר על הנכסים המוחזקים אצלו הוטל צו העיקול. ראשית יאמר, כי בדרך כלל למחזיק אין כל אינטרס להפר את הצו, שכן - בהכללה - ניתן לומר כי הוא שמח להותיר את הנכסים עוד תקופת זמן אצלו. אולם, מאחר ולא תמיד כך הם פני הדברים, קבע המחוקק סנקציות כנגד מחזיק אשר יפר את הצו, אשר בעיקרן הינן הטלת אחריות על המחזיק היה ויפר את הצו, עד כדי סנקציה העולה כדי תשלום החוב הפסוק במקומו של החייב - שכבר אינו נתבע אלא עלה/ירד לגדר חייב - לתובע שהפך לזוכה.

לסיכום - כלי העיקול הינו כלי משמעותי ויעיל, אולם השימוש בו יאושר רק וככל והוא נדרש ולא לשם הפעלת לחץ גרידא.

-------------

ראו גם:

עיקול במסגרתו של הליך בוררות

נתבעת? כיצד תשמור על זכויותך במהלך תביעה?

איך לוודא שזכויותך נשמרות במהלך תביעה - התעמקות בפרטים הקטנים

-------------

ניתן לקרוא את המאמר כפי שפורסם באתר 'חרדים 10':

http://www.ch10.co.il/news/175585/#.VX0lbPmqpHw