pauseplay
/
show/hideshow/hide

חזרה

סוגית הויתור על חלק בירושה במשפחה בה קטינים ובגירים וההשפעה על חלוקת העזבון

נכתב ע"י:  עוה"ד צבי (ציקי) וולפסון

תחום הירושות והעזבונות הוא תחום משפטי רגיש במיוחד אשר יש לתת עליו את הדעת. חלקנו יעדיפו שלא לעסוק בו טרם זמנו, אולם על חלקנו לא עלינו, נגזר הצורך לעסוק בנושא וליישב אותו, למשל, כאשר אחד מבני המשפחה עובר מן העולם באופן פתאומי.
אנו נבקש במאמר זה להציף נקודה אחת בלבד מתוך הסוגיות הרבות והרגישות בתחום זה. במשפחות רבות, ילדי המנוח/ה מותרים על חלקם בעזבון לטובת הנותר/ת בחיים. ננסה לעמוד על נק׳ אחת בסוגיית הויתור:
יחס החלוקה בעת ויתור יורש על חלקו בירושה, שעה שאחד היורשים הינו קטין.

מה עושים כאשר לא קיימת צוואה
החוק במדינת ישראל קובע, כי שעה שאחד ההורים נפטר, על פי חוק הירושה במידה ואין צוואה, הירושה מחולקת שווה בשווה בין ההורה אשר נותר בחיים ובין הילדים. היינו, ההורה הנותר בחיים מקבל 50% מהעיזבון, והילדים מתחלקים ב-50% הנותרים מהעיזבון. לדוגמא, שעה שנפטר אב המשפחה ולמשפחה שלושה ילדים, אשת הנפטר תקבל 50% מעזבונו וכל אחד מהילדים יקבל 1/3 מ-50% הנותרים. היינו מנקודת מבט של כלל נכסי המשפחה, לאם 75% - חלקה המקורי 50% פלוס 25% (שהם 50% מ- 50% השייכים לבעלה המנוח), וכל אחד מהילדים - במקרה של שלושה כאמור - 8.333%.

בהתאם לחוק, ישנם מצבים שונים בהם אפשר להיתקל כאשר מבקשים להגיש בקשה למתן צו ירושה, אנו נתייחס לשני מצבים:

1. כאשר כל היורשים הם בגירים - במצב כזה ישנן שתי אפשרויות בהגשת הבקשה למתן צו ירושה:
א. הגשת בקשה למתן צו ירושה בה ירשמו כל יורשי המנוח. כלומר בצו הירושה ירשמו הן ההורה הנותר בחיים, והן הילדים כיורשים וכל אחד מהם יקבל את חלקו, בהתאם לדין כמובא בפתיח.
ב. הילדים, כאמור שעה שכולם בגירים, חותמים על תצהירי הסתלקות מהעיזבון לטובת ההורה הנותר. משמעות הדבר היא, כי הילדים מוותרים על חלקם בעיזבון ההורה הנפטר, ומעבירים את חלקם להורה אשר בחיים. באופן זה היורש, וכך נרשם בצו הירושה, הינו רק ההורה שנותר בחיים, והוא זה שיקבל את כלל נכסי העיזבון. כפועל יוצא, כאשר ההורה הנותר בחיים הולך לעולמו - באריכות ימים ושנים - ובהעדרה של צוואה המורה אחרת, יורשים כלל הילדים באופן שווה את כלל נכסי ההורה, שהם למעשי כלל נכסי הוריהם.

2. מה עושים כאשר בין היורשים קיימים קטינים
כאשר חלק מיורשי ההורה הנפטר הינם קטינים, אשר טרם הגיעו לגיל 18, הם אינם יכולים להסתלק מן העזבון לטובת ההורה הנותר.
גם במקרה שכזה קיימות שתי אפשרויות בהורשה ובהגשת הבקשה למתן צו ירושה:
א. היורשים הינם כל יורשי המנוח. קרי, אף אחד אינו מסתלק מן העזבון. ההורה הנותר וכן הילדים הבגירים והקטינים יירשו את המנוח. מכאן, בצו הירושה ירשמו הן ההורה הנותר בחיים והן כל הילדים, הבגירים והקטינים וכל אחד יקבל את חלקו עם חלוקת העזבון. אשר לקטינים חלקם מוחזק עד הגיעם לגיל 18, אם על ידי ההורה הנותר או צד שלישי, המהווים אפוטרופוס או מנהל עזבון.
ב. הילדים הבגירים של המנוח, מוותרים על חלקם בעיזבון - באמצעות חתימה על תצהירי הסתלקות מעיזבון לטובת ההורה הנותר (ניתן גם לוותר לטובת כלל האחים הקטינים או חלקם, אך בכך לא נעסוק). משמעות הדבר היא, כי הילדים הבגירים בעצם מוותרים על חלקם בעזבון ההורה הנפטר. הם אינם יורשים וחלקם עובר להורה הנותר בחיים. כתוצאה מכך, הם אינם נרשמים בצו הירושה כיורשים ולא יקבלו כל חלק מעזבון ההורה הנפטר. הילדים הקטינים אינם יכולים להסתלק מהעזבון ולכן הם נשארים יורשים וכתוצאה מכך גם נרשמים כיורשים בצו הירושה ביחד עם ההורה הנותר בחיים.

משמעות אפשרות זו כלפי הילדים הבגירים המסתלקים מן העיזבון היא, כי לאחר אריכות ימים ושנים, כאשר גם ההורה הנותר ילך לעולמו, הם יתחלקו עם אחיהם שהיו קטינים בזמן מות ההורה הראשון שווה בשווה בעזבון ההורה הנפטר השני. המשמעות היא, כי הילדים שהיו קטינים במות ההורה הראשון, קיבלו גם את חלקם בעזבון מההורה שנפטר ראשון וגם יקבלו את חלקם מעזבון ההורה שנפטר שני. חשוב להבין כי בעזבון ההורה הנפטר השני יש גם את חלקם של הילדים שהיו בגירים בזמן מות ההורה הראשון והסתלקו מהעזבון.

לצורך הדגמה של הסוגיה נבחן את העניין בטבלה במצב בו למשפחה שני ילדים האחד בגיר והאחד קטין והאב נפטר ראשונה:

טבלא למאמר

"עזבון כולל" משמעותו כלל נכסי המשפחה (שני ההורים הנפטר תחילה והנפטר שני).

היה והבגיר אינו מסתלק מעיזבון הנפטר תחילה, לאחר אריכות ימים ושנים ובעת פטירת ההורה השני, הרי במקרה המתואר לעיל יוותר לכל אחד מהילדים 50% מהעזבון הכולל.

לסיכום

כפי שנכתב בתחילת המאמר, כאשר מגישים בקשה למתן צו ירושה יש לקחת בחשבון את כל הנתונים ולקבל החלטה בהתאם לרצון היורשים והמשפחה.
בשולי הדברים נציין, כי ניתן לבצע איזונים במקרה בו מוותר כיום בגיר לטובת ההורה הנותר בחיים - באמצעות צוואה, הקובעת חלוקה מאזנת המתחשבת בוויתור ולמעשה מאזנת, בסופו של יום ולאחר אריכות ימים ושנים של ההורה הנותר בחיים, את החלוקה ביחס לעיזבון הכולל בין כלל הילדים.

* המאמר נכתב בסיוע מנהלת המשרד, גב' עדי לב.

**ניתן לקרוא את המאמר כפי שפורסם באתר 'חרדים 10':

http://www.ch10.co.il/news/132376/#.VMT1X_7LfMs