pauseplay
/
show/hideshow/hide

חזרה

מה עושים כאשר השיק חוזר?

נכתב ע"י: עוה"ד יובל ישי

חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 נועד "לצמצם תופעת שיקים ללא כיסוי, תוך יצירת הסדר מפורט, שבא לאזן בין הצורך להגן על הציבור מפני נגע השימוש לרעה בשיקים לבין האינטרס הציבורי החשוב של השימוש באמצעי תשלום זה" (מתוך מאמרו של כב' השופט יצחק עמית במגזין הפרקליט מ"ד חוברת ג' עמ' 449). בהמשך מאמר זה, נחזור לכב' השופט עמית ולדברים נוספים שכתב בנושא.

מהו שיק ללא כיסוי?

לפי סעיף 1 לחוק, שיק ללא כיסוי, הוא שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב בו או לאחריו, והבנק סירב לפרוע אותו, בגלל שלא היתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק לא היה חייב לפרוע אותו לאור הסכם שהיה לו עם בעל החשבון (לדוג' מסגרת אשראי). יודגש כי החוק מבהיר כי אין זה משנה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול לשיק.
כאמור החוק נועד למגר את התופעה, אשר הפכה לנגע של ממש של משיכת שיקים ללא כיסוי. לפיכך כאשר סורבו בחשבון בנק במשך 12 חודשים, 10 שיקים ויותר ובתנאי שעברו בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון 15 שיקים ויותר, יוכרז הלקוח כ"לקוח מוגבל".
יש לשים לב כי שיק שסורב מחמת עיקול שהוטל בחשבון הבנק, לא יבוא במניין השיקים המסורבים לצורך החוק, אם הוצג לפירעון תוך 60 ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.

מהן ההגבלות על לקוח מוגבל ?

החשבון אשר הוגבל ימשיך להתקיים, אולם, לקוח מוגבל לא יוכל לפתוח חשבון חדש ולא יוכל למשוך שיקים מהחשבון למשך שנה. יש לשים לב כי בעת הגבלת לקוח, מחויב הבנק להודיע על כך למפקח על הבנקים, והאחרון מודיע על כך לכל הבנקים.

מיהו מוגבל חמור? ומה היא ההגבלה?

1. לקוח מוגבל, שחשבון נוסף שלו הוגבל – יוגדר לקוח מוגבל חמור.
2. מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל פעם נוספת תוך 3 שנים מיום שחדל להיות לקוח מוגבל, גם הוא יוגדר מוגבל חמור.
במקרה של לקוח מוגבל חמור – ההגבלה הינה לשנתיים על כל החשבונות של הלקוח, כולל אם הוא מיופה כוח בחשבון אחר. כך למשל יכול למצוא עצמו בעל חשבון שיש לו בחשבון מיופה כוח שהוגבל באופן חמור, עם חשבון מוגבל. לעומת זאת אם הלקוח המוגבל הינו מורשה חתימה מטעם תאגיד, לא יוגבל החשבון. כמו כן שותפיו לחשבון של לקוח שהוגבל באופן חמור, יוגבלו רק במשיכת שיקים מהחשבון, אולם יהיו רשאים לפתוח חשבון אחר. במקרים כאלו, כאשר בעל החשבון מודיע על ביטול ייפוי הכוח שניתן ללקוח שהוגבל, תוסר ההגבלה על החשבון.

מיהו מוגבל מיוחד? ומה תקופת ההגבלה?

מוגבל אשר הוטלה עליו ההגבלה מכוח חוקים אחרים שאינם החוק בו עוסקת רשימה זו, לדוגמא מכוח החלטת ההוצאה לפועל או בית משפט בהליך של פשיטת רגל או הגבלה שהוטלה על ידי בית דין רבני בהליך גירושין. תקופת ההגבלה של מוגבל מיוחד הינה משתנה בהתאם להחלטת הרשות שהטילה אותה. התקופה המרבית היא עד 5 שנים.

יש לשים לב - משיכת שיק מחשבון מוגבל (רגיל, חמור או מיוחד) עלולה להוביל למאסר של שנתיים !!!

החובות של הבנק:
1. הבנק מחויב להודיע ללקוח שרוצה להצטרף לחשבון, אם החשבון מוגבל או הוגבל, וכמה שיקים סורבו בו ב 12 החודשים האחרונים.
2. הבנק מחויב להודיע ללקוח כ 15 ימים לפני שהוא נכנס להגבלה, אודות ההגבלה הצפויה. אם יוכח שהבנק לא שלח את ההתראה – עשויה זו להיות עילה לביטול ההגבלה. אולם ככלל פגם בהתראה אינה עילה לביטול ההגבלה.

ניתן להסיר את ההגבלה שהוטלה באמצעות הליך משפטי מתאים:
לפי החוק, כאשר הלקוח מראה לבנק כי נפלה טעות בהתנהלות הבנק וכי היה מקום לכבד את השיק, לבנק יש סמכות, לקבל את טענת הלקוח ולבטל את ההגבלה, אולם אם הבנק לא מקבל את טענת הלקוח, אזי יכול הלקוח להגיש ערעור על הליך ההגבלה בפני בית משפט השלום.
הליך הערעור על הגבלת חשבון הבנק, אינו הליך ארוך, הוא הליך פשוט יחסית אולם דורש ייעוץ משפטי מתאים.

ההגבלה יוצרת אנדרלמוסיה ועלולה לסכן את המשך הפעילות הפיננסית של המוגבל.
הגבלה על חשבון בנק של אדם פרטי, קל וחומר על חשבון בנק של עסק, הינה דבר בעייתי מאד. ראשית, כאמור משעה שהוגבל חשבון הבנק, יתר הבנקים של הלקוח יודעים מיידית על ההגבלה ומתחילים לבדוק את המוגבל. לא פעם נסגרים קווי אשראי שיש ללקוח שהוגבל באופן כמעט מיידי מבלי שניתנת לו האפשרות להגיב על כך. פעמים אחרות הבנקים דורשים הגדלת בטוחות, החתמת ערבים נוספים, או שעבוד נכסים נוסף, אשר לא בנקל ניתן לעיתים להביא.
הדברים מתחדדים שעה שמדובר בגוף עסקי, שכן לא רק שמדובר ב"השחרת שמו" שכן ההגבלה יוצרת לאותו גוף תדמית של גוף עם איתנות פיננסית בעייתית, אלא הדבר עלול חלילה להוביל לקריסת העסק. במצב הדברים היום, כאשר ישנן חברות (כמו BDI) אשר מספקות מידע צרכני און ליין, הדבר נודע מיידית ואז עלול להתחיל להתגלגל "כדור שלג" גדול אשר עלול לדרדר את העסק. כך למשל ספקים עלולים לבוא ולדרוש את כספם מיידית, או עלולים להפסיק את הזרמת הסחורה/האספקה לעסק, כך גם לקוחות עלולים שלא להמשיך לרכוש בבית העסק, מחשש שלא יקבלו את התמורה עבור התשלום שלהם. כאמור הדרך לקריסה עלולה להיות מהירה מאד וקצרה מאד.

מה עושים? פועלים מהר, פונים לעו"ד שעוסק בתחום ומגישים ערעור לבית המשפט!!!

סעד זמני

על מנת למנוע את הגבלת החשבון יש להגיש ערעור לבית המשפט, אולם עד לברור הערעור יכול לחלוף זמן, לפיכך על מנת לעצור את "כדור השלג" רשאי הלקוח אשר חשבונו עתיד להיות מוגבל, לבקש מבית המשפט סעד לפיו יינתן צו זמני אשר ימנע את הגבלת החשבון, עד לברור הערעור בבית המשפט.
ככל שיינתן צו כזה, אזי יוכל הלקוח להמשיך ולמשוך שיקים מהחשבון ולהתנהל כרגיל, למעט ההגבלות הבאות: לא יהיה רשאי לפתוח חשבון בנק כל עוד הצו בתוקפו, התקופה שבה הצו הזמני קיים, לא תובא בתוך התקופה של ההגבלה (שנה או שנתיים לפי העניין), ושיקים אשר יסורבו בזמן שהצו עומד בתוקפו יכללו במניין השיקים המסורבים לפי החוק. יודגש כי לבית המשפט הסמכות גם לשנות הגבלות אלו. יש לשים לב, לוחות הזמנים הם קצרים ויש לפעול מהר!!!

הערעור

הלקוח, רשאי כאמור לבקש מבית משפט השלום, שיבטל הבאת שיק אחד או יותר במניין השיקים אשר סורבו, בהתקיים אחת מחמש האפשרויות (סעיף 10 לחוק):
1. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
2. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים מהיום שבו קיבל את הודעת העיקול;
3. ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
4. נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
5. הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום, ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק.

לכאורה מדובר ברשימה סגורה של מקרים בהם רשאי בית המשפט לבטל את ההגבלה, אולם, במספר מקרים, הרחיבו בתי המשפט את הפרשנות להוראות החוק כפי שיתואר. חשוב להדגיש בעניין זה, כי בתי המשפט, אינם תמימי דעים בפרשנות החוק. יש בתי משפט אשר נצמדו להוראות החוק ולא סטו מהן ולו במקצת ויש שנותנים פרשנות מרחיבה ולפיכך הרחיבו את הרשימה שלעיל.

אם נחזור לכב' השופט יצחק עמית, הרי כי הוא סבור שבנסיבות מיוחדות ניתן לתת פרשנות מרחיבה להוראות החוק, המכירה גם במעשה או במחדל של צד שלישי, אשר הביאו להגבלה של חשבון בנק בנסיבות שבעל החשבון לא יכול היה לצפות. על דברים אלה אמר כבוד השופט יצחק עמית במאמר (לעיל) כי "מקום שבו השיק סורב שלא בנסיבות שבשליטתו או באשמתו של מושך השיק, אין הציבור זקוק להגנת החוק ולכן יש לפרשו באופן שאינו שולל מבית המשפט את שיקול הדעת במקרים קשיים וראויים".
במקרה כזה טיפלנו לפני מספר חודשים. במקרה זה, נחתם בין שני צדדים הסכם להספקת טובין. כמקובל במקרים אלו, ניתן שיק ביטחון כנגד אספקת הטובין. למרבה הצער הטובין לא סופקו ואולם השיק הוצג לפירעון. רצה הגורל והמדובר היה בשיק העשירי שסורב בתוך שנים עשר החודשים הרלוונטים, והבנק איים להגביל את החשבון.
לא עזרו ניסיונות השכנוע אל מול הבנק כי המדובר בשיק שלא אמור היה להיות מוצג לפירעון וכי מדובר בטעות.
משכך, פנינו לבית המשפט לקבל את הסעד של הוצאת השיק ממאגר השיקים המסורבים וכפועל יוצר, ביטול ההגבלה.
במסגרת ההליך המשפטי הפנינו את תשומת ליבו של בית המשפט, לשני הזרמים כאמור של הפרשנות ולכך שבתי משפט אחרים כבר פסקו כי ישנם מצבים בהם בתי המשפט גם יכולים להפעיל שיקולי צדק בבואם לדון בגדרי החוק (בש"א 7001/03 חיון נ' בל"ל). במקרים אלו, בהם מוכיח המערער כי נהג ביושר ונסיבות הסירוב לא היו בשליטתו, או באשמתו של מושך השיק, יכול בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולבטל את השיק ממניין השיקים המסורבים.
כך גם למשל נעתר בית המשפט לבטל שיקים ממניין השיקים המסורבים, נוכח העובדה שהופקדו כחלק מתרמית (עש"א 60077-05-12).
במקרה שלנו, קיבל בית המשפט את טענה לפיה לא היתה למערער היכולת לדעת כי השיק יופקד לפירעון, שכן הוא ניתן כבטוחה לעסקה (אשר כזכור לא יצאה אל הפועל), וכן נוכח העובדה שלא בוצעו לגבי השיק כל פעולות של גבייה, ונוכח העובדה שניתנו הוראות ביחס לברור מחלוקת בין הצדדים בהסכם שנכרת ביניהם, מצא לנכון בית המשפט לקבל את הערעור.
הנה כי כן, ניתן לראות שעל אף שלעיתים נראה שהמקרה חסר סיכוי, שכן אינו עומד בדרישות החוק, פרשנות משפטית יצירתית, נקיטה בהליך משפטי מתאים, יחד עם נכונות של בתי המשפט להכיר בכך כי לעיתים לא רק צריך לעשות משפט אלא גם צדק, חילצה את אחד מלקוחותינו מבעיה גדולה.
במקרה אחר בו טיפל משרדנו, הצלחנו להוכיח, כי תקלה בבנק גרמה לכך שכסף שהיה אמור לעבור ב"העברת זהב" לבנק - לא עבר, ובעקבות זאת שני שיקים שאמורים היו להיות מכובדים, נוכח הכיסוי אשר אמור היה להיות להם לאור העברת הזהב לא כובדו, הוצאו מרשימת השיקים ללא כיסוי נוכח כאמור התקלה בבנק, אשר הבנק סירב להכיר בה.

סוף דבר

הטלת הגבלה לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הינה דבר מורכב אשר תוצאותיו עלולות להיות הרות אסון. בטיפול משפטי מתאים ומהיר, ניתן פעמים רבות להסיר את ההגבלה ולסייע לחלץ את הלקוח משרשרת של בעיות אשר עלולות לנבוע כתוצאה מהטלת הגבלה זו.

-------------

ראו גם: מהפכה קטנה בדיני שטרות

-------------

ניתן לקרוא את המאמר כפי שפורסם באתר 'חרדים 10':

http://www.ch10.co.il/news/126391/#.VK7dgSusWaI